תפיסות היוגה בבהגוודגיטא- פרשנות אישית...

לעתים נדמה שכמספר מתרגלי היוגה כך מספר הדרכים לאפיין את הביטוי ואת המתודה הקרויה יוגה. אנסה כאן - מאוד בקצרה ובאופן שכמובן לא ממצה כלל – להציג ולהבנתי בלבד את העומד מאחורי הביטוי או הדרשנהא (דרך)"יוגה" כפי שהיא מופיע הבבהגווד-גיתא.

נראה על פניו ששני המקורות המזוהים יותר עם תפישת או דרך היוגה הן היוגה סוטרא של פטנג'לי והבהגווד גיתא. כמובן שאזכורים ואף מעבר לכך מופיעים גם בטקסטים חשובים אחרים כמו היוגה פראדיפיקה, באופנישדות החדשות והעתיקות יותר ובמובן מסוים ניתן לקשור את היוגה גם לספרות הוודית העתיקה כדוגמת ריג וודא ולטקסי הפולחן המיתולוגים שבה. עם זאת אני בוחר לראות את שני הללו כמקורות משמעותיים במובן הפרגמטי שכן מרבית ההתייחסויות הן למקורות אלו. אם כן בקצרה – שוב – הבהגוודגיתא (שמשמעותה בעברית יכולה להיות - שירת המקודש) היא חלק מתוך האפוס ההודי המהאבראטה. היסטורית מדובר בחיבור בן כ 2000 -1700 שנה לערך (על המועד המדויק כמובן חלוקות הדעות). המהאבראטה משתייכת לטקסטים הקרויים "לא קנוניים" (סמריטי) כלומר כאלו שמקורם אינו מיוחס לנתינה שמימית ונצחית (בניגוד לשרוטי) . עם זאת עבור המאמינים האדוקים בוישנו, בהגוודגיתא הוא בהחלט קנוני מרכזי וכפי שמציין שמו כמובן גם מקודש. הבהגוודגיתא מתנהל כדיאלוג בין קרישנה לבין ארג'ונה נסיך פאנדו. זהו שיח בו בין שאר הנאמר מתוארת היוגה מתוך שלושה כיווני מבט בסיסיים. "קארמה יוגה" "ויג'ננא יוגה" ו"בהקתי יוגה". שלושת הדרכים הללו כולן רלוונטיות מבחינתו של קרישנה, המוביל את ארג'ונה נסיך פאנדו ובן דודו לאורך המשבר הקשה (ולא הראשון שלו) אותו הוא חווה רגע לפני ובציפייה למלחמה הגדולה באפוס. המוטיב הראשון הויג'ננא יוגה מתרחש לאורך כל המהלך הדיאלוגי. ארג'ונה שואל, מתחבט, נאבק וקרישנה מסביר מבאר ומפרק מכשולים באמצעות הסבר מפורט ומעמיק של ההתנהלות הראויה של ארג'ונה לנוכח מצבו ומצב העולם ומתוך ראיה יוגית. הניסיון של קרישנה הוא להסביר ממש ובפועל ובכך להביא את ארג'ונה לתובנה ולמצב תודעתי והבנה אחרת. להבנתי אם כן המהלך הויג'נני מתרחש לכל אורך הגיתה ממש ומשמש גם לצורך כניסה למיימדים האחרים של היוגה אותם נדרש לבצע לא באמצעות המאנאס או האנקארה אלא בשימוש בתבונה עמוקה יותר (בודהי) ובהתמודדות שאינה לשונית ואינפורמטיבית בפרט. החלק המורכב יותר המרתק יותר והפחות נהיר וברור אולי, אך המרכזי – היא גישת ה"קארמה יוגה" שמציע קרישנה לארג'ונה כאלטרנטיבה. מהותי לצורך כך להבין את מצבו של ארג'ונה. ארג'ונה מצוי במרכבתו של קרישנה בשדה הקרב ולאחר שעבר הכשרה ארוכה כלוחם וצויד בידע ואמצעים עילאיים שקיבל בין השאר מאביו אינדרא מלך האלים ומשיווא עצמו. וכאן מגיע ארג'ונה למשבר קיומי אמיתי ועמוק ביותר וברגע המכריע מכל ואינו מסוגל או מוכן, לצעוד בשביל הדהארמא שלו כלוחם קשאטרייה וכדמות המרכזית בקרב כולו! אם כן מה עושה קרישנה כיצד הוא מנסה לפעול למען ארג'ונה כאן? מהי קארמה יוגה? כיצד על ארג'ונה לפעול? קרישנה מציע הייבט יחודי מאוד של אופן עשייה (כדרך הקארמה יוגה) או לומר אי עשייה או במדויק יותר, שילוב של השניים יחדיו. זוהי "פעילות לא פעילותית..". במובן זה נדרש ארג'ונה על ידי קרישנה לפעול ממש – זאת מתוקף הדהארמא (חובתו בחייו הללו) כלוחם קשאטרייה, אך בד בבד בעצם הפעולה או העשייה הוא נדרש לעשותה שלא למען עצמו (האני האגו הקיים בו). במילים אחרות לא למען האישי שבו. (Non self centered). אומר קרישנה בתרגום חופשי: "היה יציב ביוגה, היה פעיל. אך וותר על ההתקשרות המצויה בדבר. השג איזון הן בהצלחה והן בכישלון.." לא מדובר בויתור, באי אכפתיות, (מאלו יש לארג'ונה הרבה במצבו...) מדובר בתהליך רדיקלי קשה ועמוק ביותר. לא מדובר כאן על מצב התכחשותי או אדישות לעולם אלא מדובר במצב ייחודי המאפשר דווקא פעילות משמעותית מנותקת מחוויית האני המגבילה והמעוותת.

קרישנה מדגיש בפני ארג'ונה שעל מנת להשיג "הארה" או "שקט עילאי" אין צורך ואין זה מחייב להניח למחויבויות העולם, העיקרון המנחה איננו בסוג הפעולה עצמה אלא באיכות הנפשית המעוררת את הפעולה והמובילה אותה. במילים אחרות, הפועל בדרך הקארמה יוגה נדרש לוויתור עומק על ההשתוקקויות שבבסיס הפעולה, או להבדיל על הדחייה שביסודן ולמקד את תשומת הלב בעצם השגת התוצאה הישירה (פרי הפעולה ללא ההיקשרות). בכך הפועל לא נטמע בפעולותיו עצמן גם כשהן טריוואליות וימיומיות. אם כן מה שמסובב את גלגל הסמסארא (חיי הסבל המחזוריים) איננה הפעולה עצמה כאם ההשתוקקות או הרצון להשיג את מטרות הפעולה לטובת האני האישי. השילוב בין SAMATVA אותה ניתן להגדיר כנינוחות אחידה או שלוות נפש וסוג של ריחוק Detachment יחדיו יוצרות NISKAMA KARMA פעולה ללא מעורבות האני.הראיה היוגית המלאה לפי גישה זו היא מה שניתן לכנות כאן "ראיה רב מרחבית של העצמי" SARVATA-SAMADARSANA כל הדברים מתגלים כפי שהם לאמיתם לשוהה במצב זה.

במילותיו של קרישנה: "זה אשר העצמי שלו ממושמע ביוגה ורואה בכל מקום את אותו הדבר, רואה גם את העצמי שוהה בכל מקום בכל אחד ומאידך את כל אחד שוהה בעצמי ATMANA."

בהפרדות מההקשרות לפרי העמל, היוגי משתחרר מהשתנות קומפולסיבית ושוהה במעין מצב של סיפוק מתמיד וללא תלות באף אובייקט. על אדם כזה יאמר שאינו עושה דבר (כסוכן עצמאי ונפרד) אף כי הוא עסוק כל העת בעשייה אקטיבית.

בנקודה זו נכנסת לתמונה, הגישה השלישית "בהקתי יוגה". גישת המסירות או האהבה שביוגה. אם היחיד מצווה לכאורה לא לפעול מתוך השתוקקות אך עדין למען פרי המטרה הרי למען מה בכל זאת תעשה הפעולה וכיצד אלמנט זה נקשר לתפישת העצמי הכוללת המוצעת כאן? קרישנה מפתיע אותנו כאן באמירה מאוד ישירה, קרישנה מורה לארג'ונה להקדיש את פעולותיו עבורו (עבור קרישנה). למה הכוונה? האם מדובר באדון? כיצד לפתע משתנה מעמדו של קרישנה מתומך מורה ומלווה לאדון? מקריאה נרחבת יותר והתבוננות במערכת היחסים של נסיכי פאנדו עם קרישנה לאורך המהאבראטה כולה סביר שאין זו הכוונה. ואומנם הללו מעריצים ואף מודעים לפחות באופן חלקי להוויותו החסויה של קרישנה לכאורה. אם כן סביר שהכוונה כאן קשורה במעמדו של קרישנה כאווטר כשליח וישנו ואף מעבר לכך לחיבור הרחב יותר לתמונת העולם המטאפיסית. קרישנה משקף מצב עניינים תמונה מטאפיסית קוסמולוגית קרישנה מתאר את עצמו בפני ארג'ונה כ"אני מקור הכל ואני הכל". אין הכוונה לדמות הנוכחת קרישנה הכחול אלא לשיקוף הקוסמי בדמות חייה. הדרישה הקדש את מעשייך אלי מתחברת עם הדרישה מהיוגי, לפעול ללא תועלת אישית, לראות בכל הכל ובכול הכול, לכן פעולה למענו של קרישנה היא פעולה למען הכל (מי שיאמר ברהמן – לא ברהמה האל אלא המצב...) ולא למען כל דמות מסוימת פרסונלית. קרישנה מתגלה כאן כישות מטאפיסית, שאיננו הבורא ושאיננו הנברא... הוא הכל וגם לא זה לא זה. מאין מטאפורה לברהמן – לחזות הכל שאינה ניתנת לביטוי אחר. בתפיסת הבהקתי כל פרט בחיי היוגי מחובר לתובנה יומיומית של ראיית המקודש בכל דבר והתכוונות אליו. מעניין אולי לקשור תפיסת בהקתי כזו לגישה החסידית היהודית המוצאת את האלוהות כשוכנת בכל מקום " אין אתר פנוי מיניה" נאמר לכן עבודת השם עשוי שתתרחש גם בקודש אך גם בחולין בכל פעולה שהיא – בהנחה וישנה התכוונות לכך. דרך הבהקתי כאן עושה למעשה צעד נוסף. קרישנה מתאר מצב בו היוגי הבהקתי הופך לאחד עם הברהמן עם הקיום דרך מסירות לדמות. דרך זו קרויה BRHAMA NIRVANVA. עם זאת כאן, בפרשנות זו, לא מופיע ומוסר ממש אלמנט שלכאורה מאפיין גישות בהקתי והיא מיימד האהבה הפרסונלי וההתמסרות האישית. ההתמסרות כאן היא לדבר גדול מכך. כיצד הדבר משרת אותנו כאן? כאשר קרישנה מתגלה לארג'ונה בכוליותו, נוצר מהפך קיצוני בהתייחסותו של ארג'ונה לקרישנה בן דודו. הוא מבין שראה אותו במבט מאוד מצומצם. קרישנה מחבר עבור ארג'ונה את הקצוות מנסה ליצור מהפך בתפישתו של ארג'ונה דרך החיבור הזה. נראה שקרישנה נצרך היה להסיט את ארג'ונה מהתלבטויותיו האישיות טרם הקרב והוא נדרש לצעד חריג בעוצמתו – הבהקתי האישי מועבר לרובד אחר כללי יותר, פחות אהבה יותר מסירות והבנת הכלל, המכלול, תמונת העולם. לסיכום נראה ששלושת המרכיבים, קארמה, ויגנ'אנה ובהקתי שלובים זה בזה כאן. אומנם קרישנה מנסה להתוות את ארג'ונה בהעדפותיו למסלול זה או אחר אך נראה שבסופו של יום קשה יהיה לראות כיצד נעשית הליכה במסלול אחד מבלי לעבור גם באחר. כלומר עשייה ללא התמסרות, התמסרות ללא עשייה, ושני הללו יחדיו ללא הבנה עמוקה של הדרך והעקרונות המנחים אותה. יתכן שעל אף שנראה כי קרישנה מציע אופציות שונות יש כאן לתפישתי גישה אינטגרטיבית שרק בחיבור השלם שבה ניתן להבין את העומד מאחוריה ולנסות להתחיל לפסוע בה.